עוד בטרם טפטף אפילו אחוז בודד מכמות המשקעים שצופות התחזיות לחורף הקרוב וכבר הוקפא היטל הבצורת, שלידתו בחטא מלכתחילה. ממשלת ישראל מצדה, מחזיקה את כולנו בני ערובה של מזג האוויר - 'ירד גשם – מבטלים את המס, לא ירד – נחזיר אותו'. החקיקה, המתקבלת בימים אלה ומיועדת להקפיא סופית את היטל הבצורת רק מוכיחה כי ההיטל הזה שימש מסך ערפל בידי רשות המים, שנסתה להסתיר מאחוריו את העלאת מחיר המים בעשרות אחוזים והפיכת המים בישראל למוצר לעשירים בלבד.

במקביל להעלאת המחירים פועלת הרפורמה לצמצום הקצאת הצריכה הבסיסית החדשית לנפש. חישוב הצריכה הבסיסית לנפש, העומד על-פי הרפורמה של רשות המים על 2.5 קוב לנפש לחודש, אינו ריאלי מאחר והצריכה הנורמטיבית המינימלית לנפש עומדת על 5 קוב לנפש. אין אדם שיכול לעמוד ברף של 2.5 קוב לחודש ולכן קביעת תעריף גבוה בעשרות אחוזים על כל צריכה מעבר לכך, תגרום לכל אזרחי המדינה לשלם בחשבונות המים שלהם סכומי עתק, ללא קשר לכמה יחסכו בשימוש במים.

בנוסף, מחיר המים שיוחל בתחילת 2010 יכלול בתוכו גם קרן לשיקום מערכות המים והקמת מתקני ההתפלה. יפה מצד המדינה שהתחילה ליזום הקמת תשתיות מים, גם אם באיחור של 20 שנה, אולם משום מה החליטו במדינת ישראל כי אנו האזרחים נממן את פיתוח תשתיות המדינה במקום שהמדינה תהיה זו שמספקת שירותים ותשתיות לאזרחיה, כפי שמקובל במדינות מתוקנות. תשתיות וחזון הם צורך קיומי לעם ולמדינה, אולם הם אינם יכולים להיבנות על גבם של האזרחים ולא הם צריכים לממן אותם באופן מיידי וישיר . זהו תפקידה של המדינה.

מים, ממש כמו אוויר, הם משאב בסיסי ומחירם חייב להיות שווה לכל נפש. לצערי, למרות המצב הכלכלי החמור, הממשלה עדיין לא הבינה כי גם תושבי הפריפריה זכאים להשתמש במים, מבלי לקחת משכנתא לשם כך. התעריפים החדשים, העומדים להיכנס לתוקף בינואר 2010, תפקידם לצמצם הפסדים של המדינה בלבד. הם יפגעו קשות בשכבות החלשות ואין בהם משום תמריץ עבור שום גוף לייצור מקורות מים חדשים.

ישנן דרכים רבות לייצור מים החל בהתפלה, דרך קציר גשמים, תפיסת מי שטפונות, יבוא מים ועד לייצור מים מהאוויר. בישראל יורדים גשמים בכמות של כ- 10 מיליארד קוב בשנה. אילו רק היינו משכילים לרתום את הטכנולוגיות שאנו מובילים בעולם כולו גם לטובתנו אנו, ניתן היה להימנע מהכנסת היד עמוק לכיסם של האזרחים. זהו צו השעה, אחרת נמצא את עצמנו בשנים הקרובות במשבר מים חמור עוד יותר, מבלי שייצרנו פתרונות בדמות מקורות מים חלופיים.


הגיע הזמן שהממשלה תבין שבכדי לפתח תשתיות יש צורך להשקיע כספים, ולהפסיק לדרוש מאיתנו לממן את התשתיות שהמדינה מחויבת לספק לאזרחיה, מעצם היותה 'מדינה', אחרת נמצא עצמנו בשנים הקרובות במשבר מים חמור עוד יותר, מבלי שייצרנו פתרונות בדמות מקורות מים חלופיים. מעבר לכך, אם באמת אנו עוסקים בשיקום משק המים, ולא התבלבלתי בסדר העדיפויות, הרי שניתן בדרכים מהירות ויחסית לא יקרות למפות את מערכות המים, לאתר תשתיות לקויות, דלף ופחתי מים ולהפעיל תכנית רב שנתית לשיקום ותיקון הליקויים ולהצלת משק המים הישראלי. כיום אנו מאבדים מדי שנה 164 מיליון קוב מים בשל דלף, פחת, ליקויים בצנרת ותכנון שגוי או מיושן של מערכות המים. זה אינו מצב נתון. אפשר וצריך למנוע זאת.


יו"ר רשות המים, הפרופ' אורי שני, טען לאחרונה כי בדמוקרטיה אך טבעי הוא שהציבור ישלם על "פשלות" של הממשלה. מאידך, ציין פרופ' שני כי העלאת תעריפי המים אינה נובעת מגרעונות העבר, אלא מעלויות פיתוח תשתיות ההתפלה. מבולבלים? גם אני.

מדוע דורשים מהציבור לשלם כעת את מלוא העלויות של הקמת תשתיות ההתפלה, בעוד שהמדינה משלמת את עלותם בפרישה של 25 שנה ויותר? אם רשות המים אינה מצליחה לבסס חזון ארוך טווח לשיקום משק המים, צריך שר התשתיות לקום ולעשות מעשה. אחרי ככלות הכל, זהו תפקידה של המדינה לבנות ולממש את חזונה, מבלי לגבות מהאזרחים את מחיר החזון הזה.

אל תתנו שיטעו אתכם, ההשקעה בתשתיות - מים, חשמל, תחבורה ועוד - אינה צריכה ואינה יכולה לבוא מכיסם של האזרחים. זוהי חובתה של המדינה לספק לאזרחיה את התשתיות הבסיסיות הללו, מעצם היותה מדינה. ואם לא מדובר בעלות פיתוח התשתיות, אלא בכיסוי הגרעונות שנוצרו לאורך השנים – יתכבדו נא הגורמים שגבו מאיתנו כספים לאורך כל השנים הללו להעביר אותם לכיסוי הגרעון.

ולסיום - לצערי ה"טרנד" היום במסדרונות הממשל הוא להציג את החקלאים כמי שגוזלים את המים מהציבור. זוהי הטעייה מכוונת על גבול השערורייתית. לאחר שעברו לשימוש במי קולחין, החקלאים הם היחידים במשבר הנוכחי שקיצצו במכסות המים שלהם ופינו כתוצאה מכך 600 מיליון קוב מים לאזרחים.

בלי חקלאות אין ציונות ואין רצועת גבול למדינת ישראל. לא ניתן להחזיק את המדינה ממרומי הקומה ה- 31 במגדלי אקירוב. על מנת להיות נוכחים בכל שטחי מדינת ישראל יש צורך בחקלאות ובעבודת אדמה במנרה, בירנית, ושתולה בצפון, בעוטף עזה ובחבל איילות בדרום. אי אפשר להפוך את החקלאים לשעיר לעזאזל, יש משבר מים- נעצור את המים לחקלאות, יש עליה באבטלה, נמנע ייבוא של עובדים זרים ואח"כ נתלונן כי אין חקלאות בארץ. אם המדינה מבקשת לחסל את החקלאות, שתקום ותאמר זאת בפה מלא.

 

*) הכותב הינו מנכ"ל ארגון עובדי המים.